באיזו תדירות חשבת שעברת בחינה בשיא הצבעים בגלל שהמורה במצב רוח טוב, שוכחת שהשקעת שבועיים בהכנות לקראתה? או, למשל, הגעת לפתרון ארכיטקטוני מוצלח לתוכנית, אבל גירסת אותו להצלחה אקראית? כל הסיפורים חסרי המשמעות הללו לכאורה הם תסמינים של תסמונת המתחזה. תסמונת המתחזה אינה מחלת נפש, אלא תופעה פסיכולוגית שבה אדם אינו מסוגל לייחס את הישגיו לתכונותיו, ליכולותיו ולמאמציו. התסמונת יכולה להתבטא בעבודה, בלימודים, בתחביבים – בכל מקום שדורש רמת מומחיות גבוהה למדי. אדם בעל רמת מומחיות זו, בשל דימוי עצמי נמוך, אינו יכול להאמין שהוא יכול להתמודד עם משימות מורכבות, ולכן מייחס את פתרונן לאנשים אחרים, במקרה או מזל. !["זה לא אני, יש לי מזל": איך לא לתת לתסמונת המתחזה להפריע להצלחה - 1]()
תסמונת המתחזה קשורה לפחד מכישלון, אשר בתורו מונע ממך לקחת סיכונים ולפתור בעיות קשות, הן בעבודה והן בלימודים. מסתבר שתסמונת המתחזה מונעת ישירות מאדם להתפתח כמקצוען. נדבר על הגורמים לתסמונת זו וכיצד אתה יכול "להתיידד" איתה.
כשאתה מרגיש כמו זיוף
המונח "תופעת מתחזים" הופיע לראשונה ב-1978 במאמר של פאולין קלנס וסוזן אימס, שלפי תצפיותיה נשים מצליחות רבות נטו להאמין שהן אינן חכמות ושאחרות מעריכות אותן יתר על המידה. ניתן לחלק רגשות הקשורים לתסמונת המתחזה לשלוש קטגוריות:
- מרגיש כמו מזויף כאשר אדם מאמין שהוא לא ראוי להצלחה או לתפקיד המקצועי שהשיג, מתוך אמונה שאחרים בטעות חושבים אחרת. ככלל, מחשבות כאלה הולכות יד ביד עם פחדים להיחשף, למשל, שקולגות יבינו עד כמה אדם חשוף לתסמונת אינו כשיר בתחומו המקצועי. פחד מחשיפה מגביר מאוד את הפחד מכישלון, כמו גם את הפחד מהצלחה, שכן מניחים שהצלחה היא אחריות גדולה.
- הסבר ההצלחות שלך למזל או לסיבות חיצוניות אחרות, אבל לא לעבודה או ליכולות שלך. יחד עם זאת, האדם מפחד שבפעם הבאה לא יהיה לו מזל.
- פיחות בהצלחות של אדם כאשר אדם מאמין שהעבודה שנעשתה הייתה קלה מדי ולא הייתה ראויה לתשומת לב רבה.
לשם הבהירות, הנה כמה סיפורים על אנשים הסובלים מתסמונת המתחזה.
בוריס, מפתח:Эта штука преследовала меня большую часть моей карьеры. Сначала у меня не было образования, а потом, чем больше я узнавал с опытом, тем больше я понимал, сколько всего еще не знаю. Так что это не способствовало избавлению от этого дела. Проявляется синдром буквально так, что ты считаешь что не соответствуешь занимаемой позиции, что тебе не хватает знаний / опыта / образования. Из-за этого чувствуешь себя неуверенно, нестабильно. Забавно еще то, что я на 10-м году карьеры я решил поменять системную разработку на С/С++ на бекенд разработку на Go. И получилось так, что я только несколько лет, How осознал себя опытным специалистом, которого ценят — и тут же всю эту уверенность разрушил, перейдя в новую предметную область. Толку от того, что я умею драйвера для ядра linux писать, если мне нужно json по http гонять туда-сюда? И снова синдром самозванца на годик-другой получил.
Оксана, редакторка:Долгое время я считала, что работу мне предлагают просто так, потому что повезло, or когда они узнают меня лучше, то поймут, что я не умная, а тупая. Now тоже такое есть, когда я думаю, что есть «легкая работа», а эта «легкая работа» — это пол месяца подготовки, 8 страниц текста и 5+ опрошенных людей. Преодолеть это помогла психотерапия, потому что это уже было проблемой. я бралась за кучу низкооплачиваемой работы, думала, что Howой я там специалист, я дурачок. |
Откуда берется “самозванец”
הרבה נכתב על תסמונת המתחזה. הדבר העיקרי שיש להבין הוא שזה מופיע על בסיס הערכה עצמית נמוכה. יש לכך סיבות רבות - ביקורת רבה או חוסר תשומת לב מהורים בילדות, טראומה פסיכולוגית, כישלון בלתי צפוי שנתקלת בו כבוגר - כל זה יכול בסופו של דבר להוביל לכך שאדם מפסיק להאמין בעצמו. יְכוֹלֶת. מעניין שתסמונת המתחזה הולכת יד ביד עם אפקט דאנינג-קרוגר, עיוות קוגניטיבי שבו אנשים עם רמות מיומנות נמוכות מסיקים מסקנות שגויות, מקבלים החלטות גרועות ואינם מסוגלים לזהות את הטעויות שלהם בגלל רמות מיומנות נמוכות. לטענת פסיכולוגים, אנשים בעלי כישורים גבוהים, להיפך, נוטים לזלזל ביכולותיהם ולסבול מחוסר ביטחון עצמי מספיק, בהתחשב באחרים ככשירים יותר (זו תסמונת המתחזה). אחד ההסברים לקשר הזה בין ההערכה העצמית של אדם לכישוריו המקצועיים הוא שככל שאדם צובר יותר ניסיון בתחום מסוים, כך הוא הופך להיות מודע לכמה פערי ידע שנותרו למלא. כמו כן, אנשים מיומנים מאוד מאמינים בטעות שמשימות קלות עבורם הן קלות גם עבור אנשים אחרים.
!["זה לא אני, יש לי מזל": איך לא לתת לתסמונת המתחזה להפריע להצלחה - 2]()
היכן אנו מעריכים את עצמנו מבחינה מקצועית? בחברה. אני מציע לשקול את החברה כמקום לספק את הצרכים שלנו. למה אנחנו מצטרפים עם אנשים אחרים, למשל, בחברה? כי כך נוכל להשיג יותר כסף, יותר יציבות, לקוחות פוטנציאליים וכו'. לחברה יש מערכת של דרישות וכללים שיש לפעול לפיהם כדי שהחברה תקבל אותך. לכל קהילה מקצועית יש כללים ודרישות משלה והיא מפקחת על התאימות שלהם. מכיוון שהאדם הוא יצור להקה, יש לו גם חשש לגירוש מהלהקה. אופן ההתייחסות לאדם בעולם המקצועי מהווה עבורו ערובה שיקבל משאב והגנה. הערכה זו קשורה ישירות לתחושת הביטחון שלנו. הקהילה המקצועית יודעת על כך ולכן הערכת המקצועיות שלנו משמשת ככלי השפעה. חשוב שנדע שההערכה העצמית המקצועית שלנו היא כלי למעסיק שלנו להשפיע עלינו. ככל שאדם גדל, הערכה עצמית מוקצה. כלומר, אדם מקבל את מה שאנשים סביבו חושבים עליו. ככל שאדם חשוב לנו יותר, כך ההערכה שלו חשובה לנו יותר. אם לילד יש מעט מידע על העולם הסובב אותו ויש לו מעט מאוד השפעה על המצב, אז מבוגר מובחן בעובדה שהוא יכול לשפוט בעצמו - יש לו מספיק יכולות אנליטיות להעריך את מי שמעריך אותו ולכן לקבל או לא לקבל את הערכתו של מישהו אחר לגבי האישיות שלו.
מהי הערכה עצמית מקצועית נאותה?הדבר הראשון שאתה צריך הוא יחס טוב כלפי עצמך. לאנשים עם תסמונת המתחזה יש התמוטטות בתחום הזה - הם לא מרגישים טוב עם עצמם. השני הוא הכרת האדם את נקודות החוזק והחולשה שלו. קשה יותר להשפיע על ההערכה העצמית של אדם כזה. שלישית, דע מה הקהילה המקצועית צריכה מהחוזקות שלך. ומה אתה רוצה?
מה מספקת הערכה עצמית מקצועית נאותה? זה נותן יציבות בהגנה על האינטרסים של האדם; קשה "לדחוף" אדם ולהכריח אותו לעשות משהו. הערכה עצמית יציבה נותנת גם חופש פעולה: סיפוק צרכים, שאיפות, יציבות רבה יותר במצב בעייתי וגמישות רבה יותר.
עם תסמונת המתחזה, ההערכה העצמית כל כך נמוכה שהיא פועלת כמעין מסנן שדרכו לא עוברות הערכות חיוביות של החברה. תסמונת המתחזה משפיעה בדרך כלל על אנשים מצליחים. ההבדל בין אדם עם הערכה עצמית נמוכה במיוחד למישהו עם תסמונת המתחזה הוא שלאנשים עם הערכה עצמית נמוכה ביותר יש בדרך כלל הרבה ממה לפחד בגלל זה. אנשים עם תסמונת המתחזה, ככלל, פועלים, אבל בפעילות זו יש תמיד הרבה מתח ופחד: "האם אני באמת עומד בדרישות?", "מה יגידו לי עכשיו?" ישנם מצבים שבמהלכם תסמונת המתחזה מחמירה: כאשר אדם עושה משהו חדש ומשמעותי. למשל, ללכת לראיון בתחום חדש.
מה לעשות עם מתחזה?
חשוב והכרחי להתיידד עם המתחזה. אוליאנה חודוריבסקאיה מדגישה מספר המלצות כיצד לעשות זאת:
- "להתאים את המתחזה." אתה ממש צריך להגיד לעצמך שזה חלק מהמציאות הפנימית שלך, ואתה מבוגר. למבוגר יש את היכולת והכלים לשלוט במתחזה שלו.
- הפרד את היחס שלך לעצמך כאדם מהערכה מקצועית של תכונותיך. עדיף לעבוד על היחס שלך לעצמך כאדם עם פסיכותרפיסט, אבל אתה יכול לעבוד על היחס שלך לעצמך כאיש מקצוע לבד. הקצאת הערכה עצמית היא התשובה לשאלה: "מה אני חושב על עצמי?" השאלה השנייה: "איך השוק מעריך אותי?" הדעה שלך על עצמך כאיש מקצוע עשויה להיות מתחת לרמה, אבל אם החברה משלמת אתה באותו זמן כסף, אז זה אינדיקטור כי הבעיה היא יותר סביר עם הערכה עצמית מאשר עם תכונות מקצועיות.
- שאל את עצמך את השאלה: "למה אני צריך מתחזה?" קורה שהמתחזה לא מאפשר לנו להגיע למצבים שאנחנו לא מוכנים אליהם ופועל כמנגנון הגנה.
- למד את הגבולות שלך כמו מקצוען. איש מקצוע חזק עם הערכה עצמית חזקה יודע היכן נמצאות יכולות הליבה שלו (כלומר, מה הוא עושה הכי טוב). זה הכרחי כדי להבין מה אתה רוצה ואיך להשיג את זה.
האם יש לך תסמונת המתחזה והאם היא מונעת ממך ללמוד קוד? אנחנו מחכים להערותיכם.
היכן אנו מעריכים את עצמנו מבחינה מקצועית? בחברה. אני מציע לשקול את החברה כמקום לספק את הצרכים שלנו. למה אנחנו מצטרפים עם אנשים אחרים, למשל, בחברה? כי כך נוכל להשיג יותר כסף, יותר יציבות, לקוחות פוטנציאליים וכו'. לחברה יש מערכת של דרישות וכללים שיש לפעול לפיהם כדי שהחברה תקבל אותך. לכל קהילה מקצועית יש כללים ודרישות משלה והיא מפקחת על התאימות שלהם. מכיוון שהאדם הוא יצור להקה, יש לו גם חשש לגירוש מהלהקה. אופן ההתייחסות לאדם בעולם המקצועי מהווה עבורו ערובה שיקבל משאב והגנה. הערכה זו קשורה ישירות לתחושת הביטחון שלנו. הקהילה המקצועית יודעת על כך ולכן הערכת המקצועיות שלנו משמשת ככלי השפעה. חשוב שנדע שההערכה העצמית המקצועית שלנו היא כלי למעסיק שלנו להשפיע עלינו. ככל שאדם גדל, הערכה עצמית מוקצה. כלומר, אדם מקבל את מה שאנשים סביבו חושבים עליו. ככל שאדם חשוב לנו יותר, כך ההערכה שלו חשובה לנו יותר. אם לילד יש מעט מידע על העולם הסובב אותו ויש לו מעט מאוד השפעה על המצב, אז מבוגר מובחן בעובדה שהוא יכול לשפוט בעצמו - יש לו מספיק יכולות אנליטיות להעריך את מי שמעריך אותו ולכן לקבל או לא לקבל את הערכתו של מישהו אחר לגבי האישיות שלו. מהי הערכה עצמית מקצועית נאותה?הדבר הראשון שאתה צריך הוא יחס טוב כלפי עצמך. לאנשים עם תסמונת המתחזה יש התמוטטות בתחום הזה - הם לא מרגישים טוב עם עצמם. השני הוא הכרת האדם את נקודות החוזק והחולשה שלו. קשה יותר להשפיע על ההערכה העצמית של אדם כזה. שלישית, דע מה הקהילה המקצועית צריכה מהחוזקות שלך. ומה אתה רוצה? מה מספקת הערכה עצמית מקצועית נאותה? זה נותן יציבות בהגנה על האינטרסים של האדם; קשה "לדחוף" אדם ולהכריח אותו לעשות משהו. הערכה עצמית יציבה נותנת גם חופש פעולה: סיפוק צרכים, שאיפות, יציבות רבה יותר במצב בעייתי וגמישות רבה יותר. עם תסמונת המתחזה, ההערכה העצמית כל כך נמוכה שהיא פועלת כמעין מסנן שדרכו לא עוברות הערכות חיוביות של החברה. תסמונת המתחזה משפיעה בדרך כלל על אנשים מצליחים. ההבדל בין אדם עם הערכה עצמית נמוכה במיוחד למישהו עם תסמונת המתחזה הוא שלאנשים עם הערכה עצמית נמוכה ביותר יש בדרך כלל הרבה ממה לפחד בגלל זה. אנשים עם תסמונת המתחזה, ככלל, פועלים, אבל בפעילות זו יש תמיד הרבה מתח ופחד: "האם אני באמת עומד בדרישות?", "מה יגידו לי עכשיו?" ישנם מצבים שבמהלכם תסמונת המתחזה מחמירה: כאשר אדם עושה משהו חדש ומשמעותי. למשל, ללכת לראיון בתחום חדש.
GO TO FULL VERSION