JavaRush /בלוג Java /Random-HE /לחצו במקום הלא נכון
TheShillienKeeper
רָמָה
Таллинн

לחצו במקום הלא נכון

פורסם בקבוצה
שלום חברים! החלטתי גם לכתוב את סיפור ההצטרפות שלי לשורות #Tyzhprogrammers. לחצו במקום הלא נכון - 1עכשיו אני בן 32. בגיל 9 קיבלתי את המחשב הראשון שלי. באותה תקופה, השיטה העיקרית להחלפת מידע הייתה תקליטון בגודל 3 5 אינץ' או 1.44 מגה-בייט, מכשיר מאוד לא אמין. דיסקים היו מותרות, האינטרנט היה אפילו יותר יוקרתי. ואז למדתי כיצד להסיר כונן קשיח וקיבלתי 700 מגה "כונן פלאש". זה היה הצעד הראשון. עברו הרבה שנים. , סיימתי את הלימודים, נכנסתי למוסד להשכלה גבוהה. למדתי שנה. הייתי מת משעמום, כי בשנה הראשונה היה בעצם כל מה שרצית, אבל לא מקצועות IT. ופתאום יום אחד קיבלתי הצעה לעבוד בחברת IT בתפקיד כבוחן. ויתרתי על הלימודים. תמיד חשבתי שהניסיון חשוב יותר מאשר פיסת נייר. עבדתי ב-QA קצת יותר משנה. זה היה זמן טוב - ישנתי מספיק, קפה טוב, צוות טוב. יום קסום אחד, הבוס שלנו הופיע על מפתן הדלת ואמר, חברים, יש משבר פיננסי בחוץ, כלכם קומה פוטרה. זה היה הלם. ויתרתי על הלימודים, אין עבודה, יש אבטלה קשה בארץ (אני מאסטוניה). עבדתי כמאבטח ובמפעל בשר, שם התחלתי כמחסנאי וסיימתי כמנהל עבודה ומארגן תוכניות ורכש, עבדתי גם עם מתכת. לא הייתי "נינוח" בשום מקום, למרות שהגעתי להצלחה ותוצאות טובות. וכך, כשישבתי על דף רשת חברתית יום גשום אחד, הגיע יום X. בטעות לחצתי על הבאנר של JavaRush. ולאט לאט עברתי את הרמות הראשונות. ואיכשהו זה נתקע. שילמתי על המנוי, הגעתי לרמה 15-20, ואז, עקב מעבר דירה והצף בעבודה, נטשתי את האימון. אז נולד הרעיון לנסות את עצמי כמתכנת. מנוי חדש והכל שוב. זה עבר מהר מאוד, השירות ממש עזר בבסיס, התיישבתי לקודד 10 דקות ויצאתי כשהשמש כבר זורחת. ג'אווה הפכה ליותר מתחביב: היא הפכה לתשוקה. בשלב מסוים, הרגשתי צפוף ב-JavaRush, התחלתי להזדקק למסגרות, ספריות מודרניות וגישה לאינטרנט. Java Spring, Hibernate היו "שיכורים בלגימה אחת". הפרויקטים הראשונים של MVC עלו לאינטרנט. האימון ירד כדור שלג. הלכתי ללמוד. סביר יותר למען פיסת נייר. למדתי בשעשוע שנתיים עם ציון ממוצע של 4.6. התחלתי לשלוח קורות חיים. סירוב, סירוב, ראיון, סירוב, ראיון. ואז קריאה: "עברת את הראיון בהצלחה, אבל החלטנו לא לקחת את הצעירים השנה, סליחה". שוב ראיונות, משימות מבחן וסירובים. הצטרפתי למועדון של מפתחים שמעבירים מצגות בנושאים שונים פעם בחודש. ואז הגיע "היום שלי". לקחו אותי. החיים השתנו ל-BEFORE ואחרי. אני קם בשמחה והולך לעבודה. אני מקודד את קוד העבודה אחרי העבודה, כי... אני נהנה מהעבודה שלי ורואה בה יותר תחביב, שגם עליו משלמים לי. תודה לך JavaRush, שינית את חיי, שימחת אותי. עכשיו אני #Tyzhprogrammer בהצלחה חברים, האמינו בעצמכם. קום אחרי הנפילות הראשונות והתקדם באומץ לעבר המטרה שלך!
הערות
TO VIEW ALL COMMENTS OR TO MAKE A COMMENT,
GO TO FULL VERSION